חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' גז

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

הנתבע התקשר במספר הסכמים לרכישת מכשירים והתחייבות לשימוש במספר קווים, לאחר שמונה חודשי שירות הפסיק הנתבע את התשלומים ובעקבות כך נתבע לשלם לתובעת את הסכום של 52,523 ₪.

הנתבע הגיש בר"ל שבמסגרתו העלה טענות קיזוז, לאחר חקירה קצרה סיכמו באי כוח הצדדים והחלטתי ניתנת לאחר סיכומים.

דיון:

כעולה מבקשת הנתבע, הנתבע העלה טענות קיזוז, ואישר למעשה, כי התקשר עם התובעת בהסכמים לרכישת שבעה מכשירי טלפון, ובנוסף לרכישת 12 קווים נוספים , על פיהם התחייב לעשות שימוש במכשירים למשך 36 חודשים.

על פי הטענות של הנתבע, למרות הסיכומים בכתב הובטחו לו תנאים שונים שפרט בתצהירו, על ידי מנהלי המכירות של התובעת. לפיכך, עותר הנתבע להורות על קיזוז הסכומים שונים, ואדון בטענותיו כסדרן.

הנתבע טוען, כי התובעת התחייבה לזכותו בסכום של 200 ₪ לחודש למשך שמונה חודשים, אם ירכוש מעל עשרה קווים תינתן לו הנחה לחודש למשך 24 חודשים, ומעל 20 קווים יקבל הנחה לתקופה של 36 חודשים.

מעבר לעובדה שכלל לא ברורה ההנחה שעל פי הטענה ניתנה לנתבע, ומעבר לעובדה שהנתבע כלל לא התייחס לחשבונות בהם חויב בפועל, ולכן לא ברור שההנחה לא ניתנה בפועל, במסגרת החשבון החודשי, הנתבע למעשה עותר להורות על קיזוז סכומים מעבר לתקופת ההתקשרות.

הנתבע לא הסביר, האם הוא מקבל הנחה כפולה, מדוע הוא מקבל הנחה כפולה, ומדוע יש להורות על קיזוז ביחס לתקופה שבה ההסכם לא היה בתוקף לאחר שלא שולמו התשלומים החודשיים על ידו, דבר שלמעשה אנו מוכחש על ידו.

יחד עם זאת, בשלב הזה, ביהמ"ש אינו דן בנושא מהימנות ולאור העובדה שעלתה טענה כי הובטח לנתבע הנחה בסכום של 200 ₪ לכל מכשיר אני סבורה שיש ליתן לנתבע רשות להתגונן ביחס לסכום של 12,800 ₪.

בנוסף הנתבע טוען, כי התובעת התחייבה לזכותו בסכום של 20 ₪ בגין כל 100 ₪ למשך 36 חודשים, מדובר בטענת סרק, ממה זיכוי זה מתבצע, מה פירוש, הנחה של 20 ₪ מתוך 100 ₪, מה הקשר בין ההנחות, שכן הנתבע טען שהובטחה לו הנחה בסכום של 200 ₪, מדובר בטענה שלא מתיישבת עם הטענות האחרות, ולכן אני סבורה כי אין כל ממש בטענה זו.

הנתבע טען, כי הובטח לו 100 ₪ בגין כל לקוח שיעביר, ולטענתו הצליח להעביר 57 לקוחות, הנתבע פרט שמות של ארבעה לקוחות בלבד, ומשלא פרט יותר לקוחות הרי גם אם אניח, כי הטענה נכונה הנתבע זכאי לכל היותר לזיכוי של 400 ₪.

הנתבע טען, כי הוסכם שיקבל קו מיוחד ללא תשלום של 200 ₪ לחודש, אני סבורה כי המדובר בטענת סרק, הנתבע כבר טען שהתחייבו בפניו לזיכוי של 200 ₪.

הנתבע עותר להורות על קיזוז הסכום של 15,624 ₪, כאשר לא ברור מי הבטיח ומי התחייב מה התחייבו כלפיו, ועל מה מדובר, מדוע יש לבצע קיזוז זה, מה מקורו ועל מה יסודו, מאומה לא נטען, ולכן אין מקום לטענה זו ודינה להידחות.

הנתבע טען כי הובטח לו זיכוי של 25 ₪ לחודש בעבור 18 קווים, המדובר שוב בטענה לזיכויים כפולים ללא כל הסבר.

למעשה הנתבע מעלה שורה של טענות לזיכויים שמגיעים לו על פי טענתו, מעבר לעובדה שהזיכויים אינם מופעים בכל מסמך, ומדובר בטענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב, מעבר עובדה שמדובר בטענות כלליות, מעבר לעובדה שהנתבע עותר לזיכוי בגין 36 חודשים כאשר הוא עצמו אינו מכחיש שההסכם בוטל בשל כך שהפסיק לשלם את החיובים החודשים לאחר שמונה חודשים בלבד, הרי המדובר בזיכויים כפולים, ואין כל הסבר ואפילו מינימאלי ביותר, האם הובטח לו זיכוי של 100 ש"ח 200 ₪ 25 ₪ 20 ₪ ?

הנתבע טוען כי הובטחה לו הנחה מסוימת ושורות ספורות לאחר מכן טוען שהובטחה לו הנחה אחרת, בלא כל הסבר שהוא.

הנתבע טען כי הובטח לו שלא ישלם בעבור שירותי תוכן ויקבל זיכוי בסכום של 1000 ₪ לחודש. הנתבע אפילו לא טוען, כי חויב בפועל בשירותי תוכן, ובווודאי שאינו נציג את החשבוניות להראות כי אכן חויב בסכום של 1,000 ₪ לחודש.

הנתבע טוען, כי הובטח לו שקבל זיכוי בסכום של 79 ₪ עבור כל מכשיר שיתקלקל, אלא שהנתבע לא טרח לפרט איזה מכשיר התקלקל, מתי, מתי פנה לתובעת, האם קיבל מכשיר חילופי, ומה הקשר בין הטענה לבין סכום הקיזוז.